בגלל
רצוני
בשלום
עצומה
בתחום הסיוע ההומאניטארי, הצרכים גדלים בכמותם
ובמגוונם. הכל חייב להיעשות בעת ובעונה אחת.
בטבע האדם מושרשת היכולת להתמודד, להסתגל.
במקום להאשים את אלוהים, את השטן, את הגשם או הבצורת, הגורל או
אפילו את הקורבן עצמו באסונות הטבע כביכול הללו, יעשו היטב
המחזיקים בשלטון אם ישקיעו ברוחה את מה שהם מבזבזים על ביטחון,
שהוא משלה. זה אולי נשמע פשטני, אך העובדות מוכיחות זאת. בכל
סכסוך שהוא, מעמידים הצדדים הניצים פנים כאילו הצד השני הוא
האשם וזורעים את התחושה כאילו הקורבנות אינם קורבנות ואלו
האמיתיים הם המוציאים להורג, לעיתים קרובות חסרי פנים. הנוהל
השערורייתי הזה מוכר היטב במזרח התיכון והוא מטבעו חסר סוף. זה
קורה גם במערב וזורה פחד. כל העולם מעורב ואין איש
יכול לחמוק מאחריות. כל העולם, אנשים
יחידים וקבוצות, חייב להפנים ולהגיב.
כבר ב2003 פתחה התנועה הכללית השוויצרית לעזרה
לפלסטינים את הדיון במה צריכים להיות מטרותיה וסדרי העדיפויות
שלה היום. בשטח, פנינת מסורת אנושית, מתחולל סכסוך רצחני
המתפשט והולך ולא ימצא את סופו עד שלא יופסק אותו מעגל נורא של
טרור וטרור נגד. הדרמה של עצם הישרדותם של הפלסטינים על אדמתם
שלהם תובעת את מלוא התמיכה של כל חברה אזרחית בכל מקום, יהיו
נטיותיהם התרבותיות חברתיות אשר יהיו. זהו כמובן גם האינטרס
הישראלי. כבוד עצמי מכתיב כבוד לאחר ומפרק מנשקו גם את האויב
המר ביותר.
באדמה זו יוכל השלום העולמי להיות משוקם. נר
קטן הודלק שם, נר שאנו מקווים שידליק את מצפון העולם כולו. הוא
בא מאישיות ישראלית, ד"ר נורית פלד אלחנן, שבתה בת השלוש עשרה
נהרגה בפיגוע התאבדות פלסטיני בירושלים. "בשבילי" היא
אומרת "המאבק איננו בין ישראלים ופלסטינים ולא בין יהודים
לערבים, הוא בין אלו המחפשים שלום לאלו המחפשים מלחמה."
שלום עם עצמך קודם לשלום עם אחרים, וזה תקף לכולם, ללא קשר לצד
שמקום לידתם או נסיבות אחרות הכתיבו להם.
מאות משפחות, פלסטיניות וישראליות, החולקות את
התובנה הזאת, נפגשות מזה שנים בפורום המשפחות השכולות. מה שאנו
מציעים זו הקמה בג'נבה של אנטנה לפורום המשפחות השכולות, בכדי
להפכו מוכר יותר, לעורר תמיכה בפועליו ובנוסף, לאחר קבלת
אישור, לערוך הזמנות לג'נבה, הבירה העולמית של הזכויות
האנושיות ושל התמיכה ההומניטארית.
